שיחה שנמסרה לבחורי ישיבה גדולה לקראת ראש השנה

יותר היה להקשות למה בחו"ל חוגגים ב' ימים

ראשי פרקים: מלאכות האסורת ביום טוב, הדלקת חשמל

שני ימים טובים של גלויות שתי קדושות הן,

הריב"ש בתשובותיו סימן צ"ו.

לומר פרק תהלים בכל יום על הסדר ואח"כ

אין לי שום ספק שמדקרות החרב שציינת בשאלתך,

כשהוא מלוכלך מאבק דרכים, הגיע אל בית הדוד. “גש נא אל הכיור ושטוף את פניך וידיך”, אומר לו הדוד. הוא ניגש, אולם כעבור דקה חוזר: “סלח לי דוד יקר, המים אזלו מן הכיור”. הדוד מחייך למשובתו של הכפרי הנבער, ניגש אל הכיור פותח את הברז למול עיניו הנדהמות, והמים זורמים… גם האכילה לא היתה מלאכה פשוטה כלל וכלל. לא רגיל היה לאכול בכפית ובמזלג, ודקר את עצמו פעם אחר פעם, עד שהצליח להכניס לפיו משהו מן הצלחת…

מעשה בחכם שנזדמן לעיר אחת וביקר בבית העלמין שבה. להפתעתו נגלתה לעיניו תופעה מוזרה. על כל מצבה בבית החיים, חרוט היה גיל הנפטר. על המצבה הראשונה היה מצוין: “נפטר בהיותו בן עשר שנים ושלשה חודשים”, על השניה: “בן חמש שנים”, על השלישית: “בן שתים עשרה” וכו’ וכו’. כולם נפטרו בקיצור ימים ושנים. הגדול שבהם היה בן שלושים שנה…

כך מנהגנו פשוט בישיבה כי אחר הכל הם

המשנה אומרת במסכת סוכה (פ”ב מ”ד) “אוכלים ושותים

נראה לענ”ד שהצד השני הוא הנכון, ואין איסור

העשיר הקמצן נותר עם פה פעור ומוסר השכל נוקב, כי בעסקי שמים, יש להקפיד לפחות כמו בעסקים הגשמיים.

שירים ופיוטים לשבתות חגים ושמחות. מכיל: סדר שלשת

מי שמיקל בזה כל השנה – יש לו

מהו עירוב תבשילין I כיצד עושים עירוב תבשילין I מתי עושים עירוב תבשילין I מתי אוכלים את העירוב I שכח לעשות עירוב תבשילין I איך עושים עירוב לאחרים I עירוב תבשילין לבחורי ישיבה

סיום המסכת בדבר טוב | לא היו ימים

לענ"ד אינו רשאי, מפני שגורם ברכהשאינה צריכה וייתכן

אכילת דברים חמוצים וחרפים בראש השנה | האם

השלמת מאה ברכות | מדוע הראשונים קראו לברכות

אזכרה אפשר לעשות בחול המועד, ואפילו בשבתות וימים

הקפדתה מעל ומעבר במצוות | מדוע רצתה לעשות

כמדומני בירושלמי כתוב: לא ניתנו שבתות וימים טובים